למה לא להכניס פרסומות לבית-הספר?
מאת: לי טורסטון עדני

בארץ עדין מתלבטים האם לאפשר הכנסת פרסומות מסחריות לתחומי בתי הספר. בארצות הברית כבר מזמן הבינו שהכנסת שפרסומות מסחריות לתחום בית הספר משפרות את איכות חיי התלמידים, המורים וגם ההנהלה.

לאחרונה פורסמה בעיתונות (ידיעות אחרונות 4.11.2004) הזהרה של מנכ"ל המועצה לשלום הילד, מפני נציגי הבנקים וגורמים מסחריים המנסים לגייס לקוחות חדשים בין תלמידי התיכונים. הטענה "הם פוגעים בנפשו של הילד". נשאלת השאלה על מה יוצא קצפו של המנכ"ל?

בתיכונים לומדים בני נוער בוגרים בגילאי 15 עד 18, גילאים שבהם כבר קשה להשפיע על נפשם של הילדים בנושאי העדפותיהם. בני הנוער חשופים מדי יום ביומו למאות פרסומות מסחריות,בבית ,בדרך לבית הספר, בטלוויזיה, רדיו, אינטרנט, קולנוע וכו'. הם כבר מודעים למותגים השונים בלבוש, הנעלה ומזון.

האם הכנסת פרסומות מסחריות באופן חוקי לביתי הספר התיכונים יזיקו לנוער המתבגר ויגרמו לו לנזקים שעד עכשיו לא נגרמו? לדעתי לא, זאת במידה והמסרים שיעברו על ידי החברות השונות יבדקו על ידי ועדה שישבו בהם נציגי חינוך, תלמידים, הורים ונציגי המועצה לשלום הילד. הועדה תבחן הפרסומות ותוודא שבפרסומות לא יהיו מסרים מיניים או כאלה שעלולים לגרור אלימות.

הכסף הגדול במדינה נמצא בידי החברות המסחריות ולא במשרד החינוך או בעיריות (שבתי הספר התיכונים נמצאים בבעלותם). בעזרת החברות המסחריות המעוניינות בחשיפה נוספת וממוקדת, אפשר לשפר את תנאי הלימוד והתשתיות. כך כולם יצאו נשכרים: ההורים, המורים, התלמידים, מנהלי בתי - הספר, העיריות, משרד - החינוך והמפרסמים. אינני חושבת שמנהלי התיכונים ברחבי הארץ יתנגדו לחדרי מחשב משוכללים, ספריות עמוסות בספרים מקצועיים או שמשיות ושולחנות המפוזרות בחצר בבית הספר ועליהם סמל של "תנובה", "שטראוס" או כל חברה אחרת.

רוצים עוד דוגמאות? נניח שחברת אלקטרוניקה תתרום טלוויזיות לכול הכיתות בבית הספר, ובתמורה תקבל פרסומת עם שמה על כל טלוויזיה; חברת ספורט תתרום לכל תלמידי בית הספר טרנינגים ובתמורה אולם הספורט יקרא על שמה; הוצאה לאור תתרום את כל ספרי הלימוד לתלמידים ובתמורה בין הדפים יופיעו פרסומות של חברות שונות. אפשרויות  נוספות  "לנצל" את החברות המסחריות להעברת  תכנים לימודים  וזאת ידי ניצול הידע המקצועי שלהם  .לדוגמא  מהנדסים מחברות ההי-טק ,יתנו הרצאות והדגמות בשעורי מחשבים , כימאים מחברות תרופות ירצו בשעורי כימיה.

האם בישראל 2004  שתקציבי החינוך והעיריות הצטמצמו ללא הכר אפשר לזרוק לזבל את הרעיון של פרסומות בבתי ספר? האם ההתעלמות מהנושא במסווה של פגיעה בנפש הילד היא הדבר הנכון. להזכירכם פרסומות של "מפעל הפיס"  מופיעות על אולמות ספורט ומרכזים קהילתיים. האם כאן לא מדובר בפרסומת מסחרית? האם הפרסומת של בנק הפועלים בשיתוף משרד החינוך, הקוראת לילדים הצעירים להגיע לבנק הפועלים ולהביא ספרים, אינה פרסומת לכל דבר?

בארצות הברית, למשל, כבר מזמן הרחיקו לכת בנושא פרסומות. שם הבינו כי אם בני הנוער חשופים לפרסומות מאות פעמים ביום למה לא לנצל זאת לטובת המערכת והתלמידים. חברות מסחריות בארצות הברית נותנות חסויות על תחרויות ספורט, מערכי לימוד, ספרים, תלבושות לנבחרות ספורט וחסיות למסיבות אירועים. חברות כבלים שונות נותנות בתמורה לפרסום, תוכניות מיוחדות המיועדות לבתי ספר בלבד, חברות מחשבים תורמות תוכנות מחשבים, חברות תעופה תורמות תכניות לימוד בנושאי גיאוגרפיה והכול כמובן תמורת הכנסת פרסומות. האם מה שטוב לגויים לא יכול להיות טוב גם לנו , האם לא הגיע הזמן שנתחיל לתת הזדמנות לחברות להתחרות בינן לבין עצמם ולתרום את הטוב ביותר למען ילדנו ולמען מערכת החינוך.

* הכותבת היא מנכ"לית משרד שירון יחסי ציבור.